אתיקה, שמתיקה, או: למה אנחנו לא מוטרדים?

פרסום הוא בראש ובראשונה תחום עיסקי המשרת אינטרסים של גורמים המעוניינים להשפיע עלינו, הצרכנים. לגרום לנו לחשוב, להרגיש, לפעול באופן שיועיל לאותם גורמים. כדי להביא לתוצאות עושים בפרסום פעולות ונוקטים אמצעים מתחומים שמקובל לראות בהם בעלי השפעה, ברמת עצימות כזו או אחרת. ידוע שבמקרים רבים לא קל להתגונן נגד חלק מהאמצעים הננקטים, ובמיוחד רגישים להשפעה זו הם מי שמשתייכים לאוכלוסיות שכושר השיפוט שלהם אינו מפותח דיו. בעיקר ילדים, בני נוער, קשישים ועוד. עובדות אלה אמורות להטיל על העוסקים בתחום רמה גבוהה של אחריות ורגישות. אז אמורות.

Continue reading

מחווה? פלגיאט? מוחות גדולים? או: מה בין טבעי לסינטטי?

רשת הטלוויזיה הבריטית סקיי חונכת היום, 11.2.2024, ערוץ חדש המוקדש כולו לטניס. תושבי הממלכה המאוחדת ואירלנד יוכלו לצפות להנאתם במיטב אירועי הטניס הגדולים. הערוץ מבטיח לצופיו, המכורים לספורט הלבן, שידורים חיים משמונים טורנירים ברחבי העולם, להם הוא רכש זכויות שידור. הערוץ ייקרא, איך לא, סקיי ספורט טניס. טוב ויפה, אבל מה זה שייך לבלוג הזה שנקרא ענייני פרסום? או ….

Continue reading

1984 – אגדת פרסום בת ארבעים

זהו פרסום חוזר וערוך של הפוסט אשר פורסם במקור לפני ארבע שנים. מצאתי לנכון לחזור אליו, שכן לפני שבוע, בתאריך 22.1.2024 מלאו לסרטון הפרסומת "1984" ארבעים שנה בדיוק. ואין כמו יום הולדת עגול, הזדמנות לחזור ולספר את הסיפור המופלא של הסרטון האייקוני, אשר נחשב עד היום בין סרטוני הפרסומת הטובים של כל הזמנים, אם לא הטוב שבהם.

Continue reading

אני באמת פרנואיד או שרודפים אחרי? או: איזה קשר יש בין "חרבות ברזל" ופרסומת לזארה?

שמעו סיפור.
מרקס אנד ספנסר, רשת הקמעונאות הבריטית פרסמה פוסט באינסטגרם לרגל חג המולד. התמונה מראה אח בוערת וגזרי נייר בצבעים לבן, ירוק ואדום, חלקם עולים באש. התמונה היא פריים מתוך תשדיר הפרסומת של החברה. הטקסט המלווה, בתרגום חופשי וחד מגדרי, כדי לפשט את הכתיבה: "בחג מולד זה, עשי רק מה שאת אוהבת… כמו לומר לא לכובעי נייר (על אף שאנחנו, אם להיות כנים, משוחדים)".

Continue reading

מלחמת יום הכפורים והפרסום, או: איך השתקפה המלחמה בעשיה הפרסומית?

חמישים שנה לפרוץ מלחמת יום הכיפורים. באמצעי התקשורת נפתחה עונת הסיכומים, הזיכרונות והתובנות. זו גם הזדמנות להתייחס להשפעה שהיתה למלחמת יום הכפורים על תעשיית הפרסום. ותחילה כמה עובדות רלוונטיות חשובות להבנת הדברים (למי שבמקרה פספס או לא שם לב):

  • עם פרוץ המלחמה גויס כל צבא המילואים, כלומר, רק ילדים ובני נוער, אימהות ומבוגרים מעל גיל 50-60. נותרו בעורף, כאזרחים וכצרכנים. המשמעות הכלכלית היתה עצירה כמעט מוחלטת של הפעילות הצרכנית, וכפועל יוצא מכך נעצרה גם הפעילות הפרסומית השיווקית.
  • הלחימה נמשכה כשבועיים וגבתה מחיר עצום בנפש ובגוף. תחושה של הלם, תדהמה וחורבן שררה במדינה בימי המלחמה הראשונים. בהמשך, משנודע היקף האבדות והנפגעים, נוספו גם תחושות של אבל, עצב ודכאון עמוק. מצב רוח לאומי שפוף ביותר.
  • צבא המילואים היה מגויס במשך כחצי שנה, עד חג הפסח 1974.

השפעת המלחמה על פעילות ענף הפרסום תבחן כאן בשני תחומים. האחד, השפעת המלחמה על הפעילות במדיה והשני השפעת המלחמה על תכני הפרסום.

Continue reading

יש סוף אופטימי, או: הנושא הוא בעצם הדרה ותיקונה.

בדיוק השבוע חזר לטלוויזיה הקמפיין המופרך והציני של המוסד לביטוח לאומי, בו מבקש מאיתנו המוסד הנ"ל לתת כבוד למבוגרים, במקום לדאוג להם לקצבת זקנה ראויה. והנה, בדיוק בשבוע זה התפרסמו ממצאים של מחקר נוסף, המוכיח עד כמה תעשיית הפרסום מדירה זקנים. או במילים אחרות אייג'יזם, מילה נעימה לאוזן יותר מאשר גזענות כלפי זקנים.

המחקר הפעם הוא של קריאטיב X, פלטפורמה לריכוז וניתוח קריאטיב על בסיס דאטה. באמצעות כלי הניתוח של קריאטיב X, הם מנסים להעריך את השפעת תוכן הפרסומת על ביצועיה על בסיס דאטה.

Continue reading