על פרסום וסביב פרסום. בעבר, כיום ולעתיד.
זה ספור על מו"ל ובעלים של מדיה, אדם עשיר מאד, שחצן, יהיר, ויש שיאמרו גם לא צפוי. ועל האופן בו הוא מתייחס למפרסמים, הלא הם לקוחותיו. הספור הוא אמת לחלוטין, ואם למישהו הספור נשמע דומה למשהו ממקום כל שהוא, האחריות לאסוציאציה ולמסקנות היא שלו בלבד.
Continue reading
כאשר פורצת מלחמה, או מתרחש פיגוע, או תאונת דרכים קטלנית מזעזעת, ואפילו סתם אסון אנושי נופל פה ושם, מתמלאות מהדורות החדשות בתמונות קשות לצפייה. יש אמנם צוותי חדשות שמגלים אחריות כלפי הצופים ונמנעים מתמונות תקריב הופכות בטן, ועורכי הוידאו בערוצים מטשטשים בפיקסלים אטומים את מראות הזוועה. אבל החדשות הקשות הן קשות גם במטושטש. הכתבות, הסיקורים והדיונים משרים אווירת דכדוך ועצב על הצופים. ואז, צריך לעבור להפסקת הפרסומות, שכן מישהו חייב לממן את החובה לדווח, אשר מנחה את מערכות החדשות מחד, ואת ההתעניינות של הצופים במתרחש, מאידך. אוי, איזה רקע נפלא להציג את החיים הנפלאים עם הבושם, הבגד, הרכב החדש, על רקע אסונות, תאונות, קרבות או סתם בשורות רעות.
Continue reading
בשבוע שעבר התקיים האירוע השנתי של חלוקת פרסי גרנות לקריאטיב מצטיין. בסמיכות לאירוע זה, התוודענו לשתי פרסומות חדשות כה שונות זו מזו. האחת, פרסומת ישראלית, צנועה ורגועה יחסית למוצר מזון, השניה פרסומת בין לאומית, דרמטית ואקסטרווגנטית, למוצר טכנולוגי. האחת משודרת על פי תכנית הפרסום של המותג, והשניה שידורה הופסק באחת על ידי המותג. האחת, הפרסומת החדשה לגבינת סימפוניה של שטראוס, והשניה הפרסומת החדשה לאייפד פרו של אפל. למרות היותן כה שונות, שתי הפרסומות יכולות להחשב כמי שעונות להגדרה של פרסומת טובה. ולמרות היותן עונות להגדרה של פרסומת טובה, הקריאטיב חורץ את גורלן, וזה מה שמחבר ביניהן ובין תחרות הקריאטיב גרנות.
Continue reading
פרסום הוא בראש ובראשונה תחום עיסקי המשרת אינטרסים של גורמים המעוניינים להשפיע עלינו, הצרכנים. לגרום לנו לחשוב, להרגיש, לפעול באופן שיועיל לאותם גורמים. כדי להביא לתוצאות עושים בפרסום פעולות ונוקטים אמצעים מתחומים שמקובל לראות בהם בעלי השפעה, ברמת עצימות כזו או אחרת. ידוע שבמקרים רבים לא קל להתגונן נגד חלק מהאמצעים הננקטים, ובמיוחד רגישים להשפעה זו הם מי שמשתייכים לאוכלוסיות שכושר השיפוט שלהם אינו מפותח דיו. בעיקר ילדים, בני נוער, קשישים ועוד. עובדות אלה אמורות להטיל על העוסקים בתחום רמה גבוהה של אחריות ורגישות. אז אמורות.
Continue reading
שמעו סיפור.
מרקס אנד ספנסר, רשת הקמעונאות הבריטית פרסמה פוסט באינסטגרם לרגל חג המולד. התמונה מראה אח בוערת וגזרי נייר בצבעים לבן, ירוק ואדום, חלקם עולים באש. התמונה היא פריים מתוך תשדיר הפרסומת של החברה. הטקסט המלווה, בתרגום חופשי וחד מגדרי, כדי לפשט את הכתיבה: "בחג מולד זה, עשי רק מה שאת אוהבת… כמו לומר לא לכובעי נייר (על אף שאנחנו, אם להיות כנים, משוחדים)".
בדיוק השבוע חזר לטלוויזיה הקמפיין המופרך והציני של המוסד לביטוח לאומי, בו מבקש מאיתנו המוסד הנ"ל לתת כבוד למבוגרים, במקום לדאוג להם לקצבת זקנה ראויה. והנה, בדיוק בשבוע זה התפרסמו ממצאים של מחקר נוסף, המוכיח עד כמה תעשיית הפרסום מדירה זקנים. או במילים אחרות אייג'יזם, מילה נעימה לאוזן יותר מאשר גזענות כלפי זקנים.
המחקר הפעם הוא של קריאטיב X, פלטפורמה לריכוז וניתוח קריאטיב על בסיס דאטה. באמצעות כלי הניתוח של קריאטיב X, הם מנסים להעריך את השפעת תוכן הפרסומת על ביצועיה על בסיס דאטה.
Continue reading