קטגוריה: כללי

הפרסום בארצות הברית מתריס מול טראמפ. הייתכן?

דונאלד טראמפ נבחר לתפקידו בחודש נובמבר 2016 ונכנס לתפקידו ב 20 בינואר 2017 אך לפני חודשיים. כזכור, נחשף טראמפ, במהלך קמפיין הבחירות שלו, כמחזיק בעמדות גזעניות, מיזוגיניות, הומופוביות, מפלגות ומתסיסות. לפחות בעיני אלה המחשיבים עצמם ליברלים, פתוחים ונאורים. במהלך הקמפיין הבטיח טראמפ לאסור כניסה של גזעים מסוימים, היספנים, מוסלמים ופליטים, ויסגור את הגבולות בפני אנשים שאינם עומדים באמות מידה שהגדיר.

בסוף חודש ינואר השנה, התקיים משחק הסופרבול ה-51 שבמהלכו שודרו שפע של פרסומות חדשות, כמו שקורה מדי שנה, שכן הסופרבול הוא מוקד לפעילות הפרסומית, מושך תשומת לב רבה, ולא בכדי משלמים המפרסמים בו סכום עתק של 5 מיליון דולר לשידור אחד באורך 30 שניות.

בין הפרסומות הרבות שודרו גם מספר פרסומות אשר הצופים ראו בהן התרסה כלפי טראמפ וכל מה שהוא מייצג, אף שיש שיטענו שתהליך הפקת הפרסומות החל זמן רב לפני בחירתו של טראמפ לנשיאות ולא הגיוני שהמפרסמים יכלו להתייחס לבחירה. אבל אל נקלקל סיפור טוב.

בפרסומת שלה הראתה קוקה קולה מונטאז' של צעירים אמריקאים ממגוון מוצאים שרים "אמריקה היפה" במגוון של שפות זרות המדוברות על ידי תושבי ארצות הברית. והסגיר: "ביחד זה יפה". 

חברת מוצרי השיער " It's A 10" הזהירה את הצופים: "אנחנו צפויים לארבע שנים של שיער נוראי".

גם לחברת גוגל היה מה לומר. בפרסומת לעזר הביתי "גוגל הום" היא ליהקה אוסף של שחקנים ממוצאים שונים להציג שהבית האמריקאי הוא מאושר בגלל היותו מגוון ורב תרבותי. אתגר למי שחושב אחרת.

חברה אנונימית למדי למסחר בחומרי בניה, "84 Lumber" הציגה בפרסומת סאגה ארוכה של אם היספנית ובתה העושות את דרכן במקסיקו לכיוון הגבול עם ארצות הברית ופוגשות בהגיען לגבול חומה אימתנית. אגב, רשת פוקס, זכיינית השידור של הסופרבול השנה צנזרה את הפרסומת. זו הפרסומת המלאה (כמעט 6 דקות).

והפרסומת שזכתה להרבה מאד התייחסות היתה של בירה באדווייזר אשר הוקדשה לזכרו של אדולפוס בוש, אחד ממייסדי המבשלות. מהגר מגרמניה, אשר בהגיעו נאמר לו שהוא לא רצוי. אבל הוא נכנס והקים חברה אדירה. חסידי טראמפ קראו להחרמת בירה באדווייזר.

ואילו החודש, שודרה בארצות הברית פרסומת לקידום התיירות לעיר ניו אורליאנס, בה מתקיים פסטיבל ה"מרדי גרה" מדי חודש מרץ. פסטיבל צבעוני ורב משתתפים אשר הקהילה הלהט"בית משתתפת בו במלוא הצבעוניות, בדוגמת מצעד הגאווה באירופה, אך בשונה ממצעד הגאווה מדובר באירוע בו נוטל חלק הציבור הרחב. הפסטיבל מושך אליו תיירים מכל רחבי ארצות הברית ומרחבי העולם והוא מהווה חגיגה של שוויון, שותפות ופתיחות.

השנה החליטו גורמי התיירות בניו אורליאנס להחצין את אווירת הפתיחות והשוויון. בהעברת מסרים מפה לאוזן, התאספו כ-400 בני אדם מכל שדרות האוכלוסיה בעיר, והתנדבו להקדיש זמן כדי ליצור סרט פרסומת נושא מסר בהתאם. הקהל הגדול, על התלבושות המגוונות, האיפור, והתכשיטים, לצד אנשים בתלבושות יום יום, צעדו לאחור תוך הסרת תלבושות צבעוניות ומחיקת האיפור מהפנים, כדי לסמל את נסיון הנשיא להסיג לאחור את החברה החופשית והפתוחה, מבלי לנקוב בשמו. אבל כאשר מופיעה הכרזה "לעולם לא נצעד לאחור" שבה המוזיקה לרחובות והמשתתפים צועדים בשמחה קדימה.

הסרטון הופץ באמצעות הרשתות החברתיות ויותר מכך בהפצה ויראלית על ידי האזרחים שראו בסרטון אות למחאה והפגנה להתנגדותם לרעיונותיו של הנשיא טראמפ.  

 

"ויקומו המלפפונים ויכו בגננים…"

ההיסטוריה של השיווק והפרסום מלאה מקרים בהם מפורסמים, אשר נבחרים לקדם מותג מסוים (מה שמכונה בשפה המקצועית endorser, או דובר, ורק בארץ הקודש "פרזנטור"), למעשה פוגעים במותג בשל התנהגות פסולה או התבטאות שאינה ראויה.

זכורה פליטת הפה של תיקי דיין שכינתה קבוצה באוכלוסיה בכינוי "אספסוף" והודחה מייד מהמותג "ריץ'", או מייקל ג'קסון זצ"ל, שנתפס מעדיף טעמם של ילדים רכים על הטעם של "פפסי", וחוזה המיליונים שלו הותר לאלתר, ועוד כהנה וכהנה.
כל יועץ שיווק מתחיל יודע לייעץ שנדרשת זהירות רבה בבחירת האישיות המייצגת. יש לבחון את עברה בזכוכית מגדלת ויש לנסות ולחזות את ההסתבכות העתידית שלה, לבל ייפגע המותג. סמים? שערוריית מין? התבטאות פוליטית שנויה במחלוקת? שימוש במותג מתחרה? כל אלה ועוד הן עילות להמנע מגיוס הסלב מראש או לפיטוריו מהמותג לאלתר תוך מזעור הנזק.
אבל כזה עוד לא קרה. ADWEEK, המגאזין האמריקאי לענייני פרסום מפרסם ששלושה מפורסמים המייצגים של מותג בגדי הספורט "אנדר ארמור", הכדורסלן סטיבן קרי, רקדנית הבלט מיסטי קופלנד ושחקן הקולנוע דויין ג'ונסון, תקפו בפומבי את מנכ"ל המותג בשל תמיכתו הפומבית בנשיא דונלד טראמפ ובשל הגדרתו את טראמפ כ"נכס עצום" לארצות הברית.
וכעת נותר לראות איך יגיבו ב"אנדר ארמור", שכן השאלה היא מי חזק ממי, המותג או מייצגיו

dancer

מיסטי קופלנד

?

 

זריית מלח על הפצעים

 

חוצפה? תעוזה? חוסר קולגיאליות? אתיקה לקויה? או סתם זריית מלח על הפצעים?

 

שירותי הרכבת בבריטניה הופרטו מזמן. אחת מהזכייניות להפעל רכבות, חברת SOUTHERN RAIL, נודעת בשירות הגרוע שלה. החברה מפעילה 32 קוי רכבת בדרגת דיוק של 56%, כלומר, כמעט מחצית מהרכבות של החברה אינן מגיעות ליעדן במועד על פי לוח הזמנים.

 

לקראת עונת הלחץ על שירותי התחבורה בכלל והרכבות בפרט, חג המולד וראש השנה האזרחית, החליטה חברת ההימורים PADDYPOWER לנצל את המוניטין הרעים של חברת הרכבות ולהציע הימור. למהמרים מוצע להמר על כך שבכל אחד מ-32 הקווים שמפעילה החברה יהיה לפחות ביטול אחד. יחס ההימורים הוא 5 ל- 1. את ההצעה מפרסם בית ההימורים על שלטים גדולים ליד תחנות הרכבת בנוסח: "חמש לאחד שבקו הרכבת שלך יהיה ביטול בערב חג המולד".

 

דובר בית ההימורים אומר:" אם כבר נתקעו הנוסעים לפחות שירויחו מזה משהו".

 

העיתונות שוקעת והאינטרנט זורח בעולם הפרסום.

אם מישהו היה זקוק להוכחה נוספת לכך שעולם המדיה משתנה לנגד עינינו ושעתידה של העיתונות הכתובה נמצא מזמן מאחוריה, בא WARC, ארגון מחקר המתמחה בניטור ענף הפרסום בעולם, ומציג זאת בצורה גרפית מוחשית ביותר. הארגון פרסם לאחרונה דו"ח על מגמות בהיקף ההוצאה לפרסום באמצעי הפרסום השונים בעשור האחרון. אגב, בשנת 2015 עמדה ההוצאה לפרסום בעולם כולו על כחמש מאות מיליארד דולר.
גרף המגמה ממחיש בצורה בולטת ביותר את הירידה במעמד המדיה המודפסים, עיתונים ומגאזינים, ההולכים ומאבדים את מקומם כאמצעי פרסום. את מקומם תופס המדיום המכונה בשם הכללי "אינטרנט", שחלקו בעוגת הפרסום העולמי הולך וגדל בקצב. הטלוויזיה, הגם שהיא עדיין אמצעי הפרסום המושך את הנתח הגדול ביותר של תקציב הפרסום בעולם מאבדת תקציבים וחלקה הולך ומצטמצם אם כי בקצב איטי ביותר. לעומת זאת הרדיו מחד והפרסום בחוצות מאידך, שומרים על חלקם בעוגת הפרסום העולמית בצורה מתמשכת לאורך השנים.
אולם, נראה שהנתונים הכספיים מחביאים אמת "כואבת" הרבה יותר למדיה המסורתיים. הוצאה כספית היא אמת מידה השוואתית נוחה. אבל אם ננסה לשאול את השאלה הבאה: "כמה פרסום אפשר לקנות בדולר אחד בכל אחד מאמצעי הפרסום, נוכל לומר בוודאות שהיקף הפרסום באינטרנט במונחי "כמה פרסום" הוא לאין ערוך יותר גדול מאשר בטלוויזיה. וזה כבר משנה את התמונה.

"אצבע על הדופק", או כשיש חשיבה נועזת ויצירתית, כל אירוע יכול להיות מנוף להצלחה.

נבחרת הכדורגל של וולס הפתיעה את אירופה כשעלתה לחצי הגמר של משחקי יורו 2016. ואילו אוהדי נבחרת אנגליה נותרו ללא נבחרת לאהוד.
במחצית משחק רבע הגמר בין וולס ובלגיה, זיהה מנהל השיווק של יצרנית מותג הבירה "באדווייזר" את הסנסציה המסתמנת, והחליט: כל הבוגרים בוולס, כ-2.4 מיליון איש, יוזמנו להרים כוס בירה לחיי ההצלחה.
הודעה ראשונה הועלתה לרשתות החברתיות כבר במהלך המשחק, ביום שישי בערב. במהלך סוף השבוע, לאור התגובות האוהדות, ניתן להחלטה פרסום נוסף ברשתות החברתיות ובאתרי המותג.
שלושה ימים אחר כך, ביום שני, החלה מכונת הקד"ם לפעול. קופונים לקבלת רביעיית בירה בסופרמרקטים או פיינט בירה בפאבים, חולקו, בשיתוף עם העיתונים הגדולים, לקראת משחק חצי הגמר ביום רביעי. את הקופונים ניתן היה להוריד גם מהאינטרנט. פרסום חוצות נרכש והועלה במרכזי הערים וליד הפאבים המשתתפים.
ברגע האחרון, הוחלט לשתף את אוהדי נבחרת אנגליה, ולהפוך אותם ל"אוהדי כבוד" של נבחרת וולס. באמצעות עמוד השער של "מטרו", המחולק חינם, הופצו קופונים גם ברחבי אנגליה.
מאות אלפי יחידות של בירה "באדווייזר" חולקו חינם.
עלות משוערת של המהלך: מאות אלפי לירות שטרלינג.
תוצאות המהלך: עליה במכירות של 47% בכמות השבועית במהלך אותו שבוע (לא כולל החלוקה חינם). מספרים לטווח הארוך לא ידועים עדיין, אבל נראים מבטיחים.
תגובות ברשת: 99% חיוביות.
מסקנה: נועזות, מחשבה בגדול, מהירות החלטה וכושר ביצוע.
זה כנראה מה שחסר לנבחרת ישראל בכדורגל.
גם.

רגולציה עצמית בבריטניה

ראו את הבריטים האלה.

איזה "מרובעים", "חנונים", "לפלפים", "חסרי מעוף", "פחדנים" (מחק את המיותר) הם.

משרד הפרסום BBH הבריטי הפיק את הפרסומת החדשה לאאודי R8 המהממת. פרסומת המראה את אישון העין של הנהג ברכב, כשהוא מתרחב ומכווץ מהנאה והתרגשות כאשר המכונית מאיצה ומגיעה לביצועי מהירות.

קם לו איזה צדקן אחד, ופנה בתלונה ל ASA שהוא גוף הרגולציה מרצון של תעשיית הפרסום הבריטית, גוף שחברים בו משרדי הפרסום, המפרסמים, המדיה וגופים ציבוריים וחברתיים, וטען, הצדקן הזה, שהדבר מסוכן. החיבור הזה של ריגושים ומהירות.

והנה, הגוף הזה (מה הוא חושב לעצמו, מה הוא מתערב?) מטיל איסור על הפרסומת. וקובע, שאכן, חיבור כזה של ריגושים ומהירות עלול לגרום לנהגים לרצות לחוות ריגושים והמסקנה תהיה לנסות נסיעה מואצת ומהירה. ומה שנורא מכל, למרות שמדובר בגוף וולונטרי חסר יכולת אכיפה, הפרסומת ירדה! (מי הפראייר שמקים גוף כזה? מסוכן ממש!)

אז נכון שהם לא מה שלא נמחק קודם, הבריטים האלה? לאן יגיע עולם הפרסום אם זה יימשך כך?