זה יהיה פוסט קצר.
אל מול הפרסומות, הדי שבלוניות יש לומר, של הבנקים בישראל.
אל מול הגיוס המאסיבי של מפורסמים יקרים, ויותר מאחד לכל פרסומת.
אל מול ההפקות הגרנדיוזיות והיקרות.
אל מול הטקסטים הפתלתלים ומלאי הרמזים והאנלגיות.
אל מול השירסומות.
עומדת אמת קטנה וברורה: כאשר יש תובנת צרכן ברורה ומוצקה, הפרסומת הטובה מתבקשת. הקריאטיביות מתמקדת בהוצאת הרעיון לפועל.
את הפרסומת לבנק ברקליס ביססו במשרד הפרסום הבריטי BBH על התובנה הבאה, שעלתה מממצאי מחקר: "ילדים מפתחים יחס לכסף כבר בגיל שבע".
אז מה העלות של מחקר מקצועי מול העלות של זמר צמרת? אבל מה קל יותר? אז, זהו.
