חברת פולקסווגן הודיעה לאחרונה שהיא עומדת להפסיק (והפעם באופן סופי) את ייצור הדגם המיתולוגי שלה, ה"חיפושית", ובחודש יולי 2019 תתגלגל המכונית האחרונה ממפעלי פולקסווגן במקסיקו. ידיעה זו מחזירה לזיכרון את הקמפיין המופלא שיצרו ל"חיפושית" במשרד הפרסום DDB בשנות השישים של המאה הקודמת, קמפיין שנחשב מאז לאחד המבריקים והמוצלחים שלא לומר אפקטיביים בהיסטוריה של הפרסום.
היוזם של מכונית זו היה לא אחר מאשר הפיהרר הגרמני, אדולף היטלר, אשר, עם עלייתו לשלטון, הטיל על מהנדס הרכב פרדיננד פורשה (כן, כן, ההוא מהמכונית ההיא) לתכנן וליצר מכונית עממית שניתן יהיה לייצרה בהיקפים גדולים. מכונית שתהיה זולה מספיק, גם במונחי האינפלציה של הרייך השלישי, מהירה (100 קמ"ש), חסכונית (15 ק"מ לליטר דלק) ושתוכל להסיע 5 נוסעים. לאחר חמש שנות תכנון, הוחל בהכות לייצור. אולם הייצור בהיקפים גדולים החל רק בשנת 1945 לאחר תום מלחמת העולם השניה. בנוסף למפעלי פולקסוואגן בגרמניה, יוצרה ה"חיפושית" במספר מדינות בעולם, בעיקר במדינות העולם השלישי והכלכלות המתפתחות, כמו ברזיל, ניגריה, דרום אפריקה ומקסיקו.ה"חיפושית" היתה מכונית ייחודית. מכונית קטנה, יחסית, בעיצוב שנוי במחלוקת לגבי מידת יופיו, או כיעורו (תלוי בעיני המתבונן), מנוע המכונית היה מאחור (ולמתקדמים נוסיף שהמנוע היה מקורר אוויר), מצומצמת בנפח תא הנוסעים וחסכונית בצריכת הדלק. עובדות אלה חשובות להמשך הדברים.
בתחילת שנות השישים של המאה הקודמת, החליט מי שהחליט לנסות לשווק את ה"חיפושית" בארצות הברית. לא ניתן היה להציב אנטיתזה יותר גדולה לתרבות הרכב האמריקאית של אותם ימים. בניגוד ל"חיפושית", מכונית אמריקאית באותה תקופה היתה גדולה מאד, מרווחת ומפנקת, מצוידת במנוע עתיר בוכנות לוגם דלק בכמויות אדירות. ועל כן, אל מול תפישת העולם של הנהג האמריקאי, לא היה ל"חיפושית" שום סיכוי בשוק, לכאורה.
מי שלקח על עצמו את המשימה להצליח, היו שלושה: נד דויל, מקסוול דיין וביל ברנבאך, הלא הם שלושת השותפים שהקימו במנהטן את משרד הפרסום הנושא את ראשי התיבות של שמות המשפחה שלהם – DDB. לכל הדעות משימה נגד כל הסיכויים. לא רק התכונות הפיזיות של המכונית, בניגוד לטעמם המופרז של האמריקאים, אלא גם התדמית ה"נאצית" שלה לא היתה לטובתה.
DDB ניהל קמפיין קריאטיבי נועז, רווי הומור עצמי אינטליגנטי, מעודן ומתוחכם מאד מבוסס על מודעות פרינט, רובן בשחור לבן. כמו המכוניות עצמן, היה הקמפיין חסר מניירות, מנוגד לאופי הפרסום הבומבסטי של המכוניות האמריקאיות.
אחת המודעות הראשונות (אם לא הראשונה שבהן) ראתה אור בעיתונים היומיים בשנת 1959. הכותרת היתה: "THINK SMALL". משפט המנוגד לפילוסופיה אמריקאית האוניברסאלית: "תחשוב בגדול, THINK BIG". 
המודעה היתה על פני עמוד שלם אותו רכש משרד הפרסום במחיר מלא, אבל גודלה בפועל היה חצי עמוד. כלומר כבר בהחלטה על התסדיר (lay-out) ועל תכנון המדיה, באה לידי ביטוי היצירתיות וההברקה של הצוות הקריאטיבי. יש הרואים במודעה זו כמודעת הפרינט המשובחת של כל הזמנים. גם מבחינת הוויז'ואל ביטאה המודעה את אותה אנטי תזה לגישה האמריקאית. במקום להציג מכונית למלוא העמוד, מוצגת מכונית קטנה מאד על רקע אפור חלק. הטקסט מדגיש את החסכוניות של המכונית ואת יכולתה להכנס למקום חניה מוגבל. גם ענייני וגם מעניין.
במודעה אחרת, מרשה לעצמה פולקסווגן (באמצעות DDB) ללגלג על עצמה ועל שמרנותה. "תיאורית האבולוציה של פולקסווגן", אומרת הכותרת, והוויז'ואל מציג 15 "חיפושיות" שמתחת לכל אחת מהן רשומה שנה, משנת 1949 ועד שנת 1963. כל החיפושיות נראות בדיוק אותו דבר. "האם אתה יכול לזהות הבדלים?", שואל הטקסט. "את האחת הגדולה מכולן? או הקטנה? לא? פשוט מאד אין הבדל". פולקסווגן טוענת שהיא לא עורכת שינויים רק לצורך השינוי וכל השינויים שקיימים, וקיימים, הם בתכונות ובשכלולים של המכונית עצמה.
דוגמה נוספת להומור עצמי היא המודעה שכותרתה: "הם 
אמרו שזה בלתי אפשרי. זה אכן בלתי אפשרי". בטקסט נאמר: "ניסינו, אלוהים יודע שניסינו. אבל למרות שהתאמצנו, לא הצלחנו להכניס את ווילט צ'מברליין, שחקן הכדורסל של פילדלפיה 76', למושב הנהג של החיפושית. אז אם הגובה שלך הוא 2.33 מ', המכונית שלנו היא לא בשבילך".
"אף אחד לא מושלם", אומרת כותרת אחרת המציגה את איכות הצמיגים של ה"חיפושית" והוויז'ואל מציג את הנקר עצמו. לא, לא מושלם. "לימון" מכריזה (בשקט, כמו כל הכותרות של המודעות הצנועות) כותרת אחרת. במודעה מוצגת "חיפושית" ללא פגם, למראית העין, אבל הטקסט 
טוען שפס הכרום (הניקל, כמו שאנחנו אומרים) שעל תא הכפפות נמצא פגום ולכן המכונית הושארה בגרמניה ולא הוטענה על האוניה שהפליגה לאמריקה. במודעה מפרטת פולקסווגן את בקרת האיכות הקפדנית המאפיינת את ה"חיפושית".
"לימון" נכנסה לשפת שוק הרכב האמריקאי והיא מתארת מכונית חדשה שיש בה פגם בייצור, אף שלא רואים אותו.
כל מי שיחפש "פרסומות חיפושית 1960" בכל מנוע חיפוש שירצה יוכל לראות, כמו כאן, את הקמפיין הגאוני והאל מותי של DDB משנות השישים, אשר השליך גם על הקמפיין שליווה את ההשקה מחדש של ה"חיפושית" החדשה שהושקה לשווקים בשנות התשעים של המאה הקודמת.
סעי לשלום "חיפושית" חביבה אל המקום אליו נוסעים הדגמים הישנים. השארת לנו קמפיין בלתי נשכח הנחשב מס' 1 של המאה העשרים, שגם חכמי המאה העשרים ואחת חשוב שילמדו.
על פרסום וסביב פרסום. בעבר, כיום ולעתיד.
