הצופים בטלוויזיה, המאזינים לרדיו והגולשים באינטרנט אינם יכולים להתחמק, בימים אלה, משפע הפרסומות למכוניות הגודש את אמצעי התקשורת. אין מותג, מהעממי ביותר ועד היוקרתי ביותר (בלי להזכיר שמות) שאינו מודיע לציבור הרחב על קיום "ימים מיוחדים" בהם ניתן לרכוש את המותגים הללו ב"תנאים מיוחדים", הנחות, מבצעים, הטבות כל מותג כיד הדמיון הטובה של מנהלי המכירות שלו. לא יהיה זה מוגזם לומר שלמעט מתן שם יצירתי ומבדל למבצע, אי אפשר להאשים את הפרסומות הללו בעודף יצירתיות, ואולי אפילו אפשר לומר שהיצירתיות היא מהן והלאה.
גם פרסומות למותגי הרכב השונים בתקופות שבין המבצעים (שהולכים ומתרבים ככל שנרשמת ירידה בהיקף המכירות ועליה ברמת התחרות), אינן מפגינות יצירתיות נכרת. המתכונת שבלונית וכמעט אחידה: מכונית נוסעת בכבישים מפותלים בין יערות ונחלים ונהג / זוג / משפחה חווים הנאה מרובה, או לחילופין מכונית נוסעת במזג אוויר סגרירי, ערפילי, בין עצים של יער עבות ונהג גברי ומסוקס גובר על איתני הטבע, או כל וריאציה על הנושא והעיקר שהפרסומת תציג את המכונית, את הדרך, את המשתמשים ואת החוויה או החיסכון.
על רקע המבצעים והשבלונות נחמד להזכר במספר דוגמאות מארכיון הפרסומות.
, אין שום דמיון במראה לסנטה קלאוס של ימינו. באירופה נהגו לצייר את סנטה קלאוס בדמות של צייד רזה וגבוה לבוש אדרת עור ומצנפת עור מחודדת ונושא אמתחת עור על גבו, דמות די מפחידה, יש לומר, או כדמותו של גמד מרושע.
