איך אי-פרסום טוב מפרסום? או: חשיבות ה-IMC לתדמית המותג.

הרבה מאד מילים הוכברו, ועוד יוכברו, על הפרסומות של סופרבול מספר 55, ששודר החודש (פברואר 2021). דיונים בשאלה מי הפרסומת הטובה ביותר, מי המצחיקה ביותר הפוגעת והכי גרועה מתקיימים בין מומחים. כך היה תמיד לגבי סופרבול בכל הזמנים. הסופרבול הוא אירוע טלויזיוני / ספורטיבי / פרסומי / תרבותי מהגדולים בתבל, המרתק אל מסך הטלוויזיה למעלה ממאה מיליון צופים ברחבי ארצות הברית. הוא נמשך שעות ארוכות ומשובץ עשרות פרסומות. גם של מפרסמים גדולים מאד וגם של מפרסמים קטנים. אלה גם אלה משלמים עבור הזכות לפרסם במהלך המשחק סכום דמיוני של חמישה וחצי מיליון דולר לכל שלושים שניות של זמן אויר. על אספקטים שונים של הסופרבול כארוע פרסומי, כבר כתבתי בעבר כאן, וכאן.

השיח סביב הפרסומות בסופרבול נפתח שבועות לפני המשחק. הספקולציות Continue reading

תחשוב כמוני או שלא תקבל כסף, או: האם מותר להשתמש בתקציב הפרסום להבעת עמדה?

מעולם לא הוזכר בישראל שמה של ניו זילנד מספר כה רב של פעמים ובתדירות כה גבוהה, כמו מאז שהתרגשה עלינו צרת הקורונה. ולא בכדי מדברים על ניו זילנד כל הזמן, יש מה ללמוד ממנה. מדינה, שמספר תושביה כמעט חמישה מיליון, מתמודדת עם התפרצות המגיפה באופן מעורר כבוד ויותר מכך מעורר קנאה. רק בסוף השבוע האחרון נערך בעיר כרייסטצ'רץ' פסטיבל בירה מסורתי בהשתתפות חמישה עשר אלף ניו זילנדים שמחים משוחררים ממסיכות, מריחוק ומאלכוג'ל. ממשלת ניו זילנד נוקטת צעדים נוקשים והנגיף נשאר על גבולות המדינה, מבחוץ.

אבל בלוג זה אינו עוסק בנושאי בריאות ומחלות. אנחנו התכנסנו כאן לעסוק בפרסום (ומשפחתו, קרוביו ושארי בשרו). ובכן, גם בנושא זה יש מה ללמוד מניו זילנד. במיוחד בקשר בין פרסום ואתיקה, פרסום וכבוד אנושי. למקרה שיתואר בשורות אלה יש מוסר השכל מאד ברור. ואולי יותר מאחד.

Continue reading

רגע! האם כל הפרסום הזה נחוץ? או: מה האקדמאים האלה מבינים בכלל? – חלק ב'

בפוסט הקודם דיברנו על אפקטיביות של אמצעי פרסום מסורתיים. ויאמר האומר שאמצעים אלה הם בירידה והמלך הוא הדיגיטל, שחלקו בעוגת הפרסום הולכת ועולה. נכון הדבר, ולכן צריך לשאול את השאלה: "טוב, אז מה קורה בדיגיטל?"

נושא האפקטיביות באמצעים דיגיטליים נחקר במספר מחקרים אקדמיים. ומכיוון שתחת ההגדרה "דיגיטל" חוסים אמצעים רבים ומגוונים, יש צורך לבחון כל אחד בנפרד ואין זה נכון להקיש מאמצעי אחד למשנהו. יובאו כאן בקצרה ממצאים ומסקנות מעניינים לטעמי. Continue reading

רגע! האם כל הפרסום הזה נחוץ? או: מה האקדמאים האלה מבינים בכלל? – חלק א'

אזהרה! הפוסט הזה אינו קל. קודם כל הוא ארוך ולכן הוא יתפרסם בשני חלקים. החלק השני יופיע עוד כעשרה ימים. הוא גם לא קל משני טעמים נוספים:

ראשית, מדובר בפוסט "יבש". רק מילים (והרבה). בלי תמונות ובלי סרטונים. הוא מבוסס על מחקרים אקדמיים המבוססים על נתונים רבים, ועל ניתוחים סטטיסטיים מורכבים ביותר. למען הגילוי הנאות, אני לא התמודדתי עם כל הניתוחים. התמקדתי בקריאת החלקים התיאוריים המסכמים את הממצאים והמסקנות באופן מילולי.

שנית, המסקנות הנובעות מהמחקרים, מעמידות באור ביקורתי נורמות והרגלים של העוסקים בשיווק, עד כדי האשמה. Continue reading

קולונל שאינו מפקד על חיילים? או: מה הקשר בין תרנגולות ובין פיתוי?

קולונל סנדרס היה איש אמתי. שמו המלא היה קולונל הרלנד דייויד סאנדרס. אבל קולונל סנדרס לא היה איש צבא. הוא נקרא קולונל כי הוא זכה לקבל ממושל מדינת קנטקי שבארצות הברית, את עיטור הכבוד "קולונל של קנטקי". מי שתרמו תרומה יוצאת דופן לחברה בקנטקי, מקבלים עיטור זה. תרומתו למדינת קנטקי של סנדרס, אשר היה בעצם איש עסקים, היתה בכך ששמה של המדינה שגור וידוע בפי רבים ברחבי העולם. הרבה מעבר לערכה האמתי של מדינה לא גדולה זו בדרום ארצות הברית. סנדרס עשה זאת בדרך הבטוחה והשגורה, Continue reading

האם הפרסום אוהב מלחמה? או, מה עושות המוזות כשהתותחים רועמים?

מלחמה, לצערנו, היא חלק מהחיים. גם הפרסום הוא חלק מהחיים, וגם כאן יש יאמרו שלצערנו.

הפרסום הוא בן מסוים ומוגדר של משפחת התקשורת. שהרי, על פי ההגדרה, תקשורת היא העברה של מסר באמצעות מדיום ממוען (הגורם ה"שולח" את המסר), אל נמען (הגורם המקבל את המסר). וגם הגדרת הפרסום היא העברה של מסר (שיווקי) באמצעות מדיום ממוען (גוף שיווקי שרוצה ליצור השפעה במובן השיווקי) אל נמען (קהלי המטרה האמורים להיות מושפעים). הדמיון בהגדרה מכניס את הפרסום למשפחה.

אבל, כמו בכל משפחה טובה (טובה?) לא כל בניה מתנהגים דומה. Continue reading