מה משותף לסרט פעולה, ג'ין ו-QLED של סמסונג? או: של מי הפרסומת הזו, לעזאזל?

פעם, דווקא לא לפני המון זמן, כשסטודנטים בבתי ספר לתקשורת בישראל למדו גם את יסודות הפרסום, הם למדו שאחת ההחלטות החשובות בעת העבודה על כל פרסומת היא לגבי התפקיד המיועד אותו צריכה למלא פרסומת ספציפית זו אשר ביצירתה עוסקים. הגדרת התפקיד תכתיב, מה יהיה הקריאטיב של הפרסומת בכל הקשור לאופיה, הטון והסטייל שלה, התוכן המילולי וכמותו, הפן הוויזואלי ועוד. ההחלטה תכוון אם הפרסומת תפנה להגיון של הצרכן ותציג נימוקים רציונליים לטובת המותג נשוא הפרסומת, או אולי היא תפנה לנפשו של הצרכן ותחניף לו. האם היא "תלחש" לו באוזן, בצורה אינטימית, או תצרח אליו את המסרים.

בין שלל התפקידים האפשריים שניתן להטיל על פרסומת, Continue reading

סיפור קצר ומספר שאלות, או: הייתכן גם אצלנו?

יצרנית משקאות בריטית, בשם Brewdog, מייצרת משקה "בירה" דלת אלכוהול (0.5%) בשם Punk AF. החברה השיקה קמפיין שכלל פרסום חוצות ופרסומות בנקודות המכירה (פאבים נבחרים). על השלטים מופיע "פק-שוט" של המוצר והכיתוב, שקשה לתרגמו Continue reading

"נאה דורש ונאה מקיים" או: ואולי נייקי היא לא באמת חברה אמיצה?

"האמן במשהו. אפילו אם פירוש הדבר הוא להקריב הכל." משפט חזק.

כותרת חזקה למודעה חזקה של נייקי. כותרת הרשומה לרוחב המודעה, מרוחה על פניו של קולין קפרניק, שחקן הפוטבול השחור אשר לפתע פתאום, בעונת המשחקים 2016, החליט לכרוע ברך, במקום לעמוד דום, בעת השמעת ההמנון של ארצות הברית בטקסי פתיחת משחקי הפוטבול בליגה המקצוענית ה – NFL. קפרניק, שחקן מצטיין, בחר במחאה שקטה כנגד אלימות המשטרה כלפי שחורים וחוסר השיוויון. שחקנים שחורים נוספים הצטרפו לפעולת המחאה וגם הם כרעו ברך במקום לעמוד דום.

Continue reading

איך לבחור נכון משרד פרסום, או: מה לא נוהגים לקחת בחשבון וחבל. (חלק ב' – ניהול הליך הבחירה)

לאחר קבלת כל ההחלטות המקדימות, ניתן לעבור לשלב הליך הבחירה. בקרב המפרסמים מקובל לבצע תהליך של "שופינג" שבסיומו מתקבלת החלטה על הגורם שיספק את שירותי הפרסום. גופים ציבוריים, מקיימים הליך של מכרז על פי הכללים הנדרשים בחוק (מחוסר ברירה, קרוב לוודאי), ואילו שאר המפרסמים מקיימים הליך לבחירה בין מועמדים על פי שיקול דעתם, אך מכנים אותו "מכרז". בעולם המערבי מכונה ההליך במונח "בחינה" = REVIEW. אחד ההבדלים בין המכרז אותו מקיים גוף המחויב על פי חוק חובת המכרזים ובין ה"מכרז" אותו מקיים מפרסם שאין עליו חובה, הוא בעל משמעות רבה.

Continue reading

איך לבחור נכון משרד פרסום, או: מה לא נוהגים לקחת בחשבון וחבל. (חלק א' – החלטות מקדימות)

התקשרות של מפרסם עם משרד פרסום היא אירוע רב חשיבות עבור שני הצדדים. מצד אחד, משרד הפרסום זוכה בלקוח אשר תורם להכנסותיו השוטפות, (ובניהול נכון גם לרווחים, המובילים לרווחה של הבעלים ואולי גם של עובדי המשרד). מצד שני, המפרסם זוכה בגורם מקצועי האמור לתרום להצלחות שיווקיות, אשר מצדן אמורות לתרום למחזורו הכספי, (ובניהול נכון גם לרווחים המובילים לרווחת הבעלים, ולעתים גם של העובדים).

המפרסם מפקיד בידי משרד הפרסום את גורל המותגים שלו, הן את תדמיתם ומעמדם בקרב צרכנים והן את ביצועיהם העסקיים, וגם מצרף לכך הוצאה כספית משמעותית. משרד הפרסום,

Continue reading

הלוגו שזכה לשפע פרשנויות והוא בכלל לא התכוון, או: לאפל פעם היה לוגו אחר

 

הלוגו של אפל הוא כבר בן 43 והוא כל כך מוכר וכל כך ידוע, עד שנדמה שהוא איתנו מאז ומעולם ושהוא לא יכול היה להיות אחרת.
החברה, אפל, נוסדה בחוף המערבי על ידי שני בחורים צעירים, היפים במהותם ובהתנהגותם, שונים במאה ושמונים מעלות מאנשי העסקים של אותה תקופה, המעונבים והמחולפים מהחוף המערבי.
שני הסטיבים, ווזניאק וג'ובס, המיסדים של חברת אפל, ההיפים המוצהרים בעלי אידאולוגיה חופשית בהתאם, רצו לוגו שישקף את תפיסת העולם שלהם.
הלוגו המוכר לנו היום, תפוח בצבעי הקשת, עם עלה אחד למעלה ונגיסה אחת בצד, הוא כה פשוט ומובן מאליו, עד שנדמה כאילו הוא עוצב כדי להעביר משמעויות ומסרים עמוקים נסתרים. ואכן, מאז שהלוגו ראה אור, ומאז שהאידאולוגיה של הסטיבים נודעה בציבור, זכה הלוגו של אפל לשפע של פרשנויות.

Continue reading